סידן קרביד סונתז לראשונה על ידי הכימאי הגרמני פרידריך ווהלר בשנת 1862. בניסיון להפריד סידן מסיד, המדען העביר את התערובת לחימום ממושך עם פחם. התוצאה הייתה מסה אפורה- חיוורת ללא סימני מתכת. בתחילת המאה העשרים הפך סידן קרביד למקור העיקרי לאצטילן לייצור בקנה מידה גדול, מה שדרש ייצור המוני דחוף.
תומס וילסון ופרדיננד מויסן, שעבדו בנפרד אך כמעט בו-זמנית, פיתחו שיטה לייצור סידן קרביד בכבשן התכה חשמלי. גילוי זה הוביל ליצירת תעשייה לייצור סידן קרביד טכני.